• Biennale 2020

ארכיאולוגיה של המאה ה־21 שולי בורנשטיין וולף


צילום: הדר סייפן



מה


פרטי זכוכית (רדי־מייד), מתכת


מי


שולי בורנשטיין וולף, ילידת 1957

למה


"הזכוכית מהווה עבורי חומר גלם אינסופי – השקיפויות, הצבע, הטקסטורה והצורות מהוות עבורי השראה יומיומית, ממנה אני יוצרת אוביקטים העשויים מהחומר האצילי והעדין הזה. כמו 'דה ז'ה וו' האובייקטים מחברים עבורי בין תקופות, מדינות ומצבים שונים בהיסטוריה האישית שלי וגם בהיסטוריה הקולקטיבית.


אני "בונה" עם החומר ותצורותיו מבנים ה"מטפסים" מעלה, ו/או משתלשלים מהתקרה, מבנים שיש בהם השפעות רבות מארכיטקטורה גותית ועד למקדשים בהודו, מעיצוב בכלל, מעולם הצומח, מהדגמים, הצבע והעיצוב של עולם הטקסטיל ועוד.


סדרת הזכוכיות התחילה לרקום עור וגידים לפני כמה שנים. זה התחיל עם בקבוקי בשמים אותם אספתי. בנוסף לבקבוקי בשמים מזכוכית, התחלתי לקנות קריסטלים וזכוכיות מיוחדות בחנויות ושווקים אותם פקדתי. נמשכתי במיוחד לפרטים ישנים ומאובקים שנשכחו בפינות החשוכות של חנויות השוק.


בסדרה זו אני עושה שימוש בגופי זכוכית (אהילי זכוכית, בקבוקים, כדים כולם מחומר גלם זה – חלק מזכוכיות מורנו, זכוכית בוהמית/צ'כית, קריסטל וזכוכית רגילה) וכן כלים מפורצלן, שחלקם יוצרו ידנית ומקצתם מייצור המוני תעשייתי. השילוב בין גופי זכוכית ממאות שונות העשויים בטכניקות מגוונות, כאשר בחלקם הרכבתי גם אפשרות לתאורה לוקח חומר ודימוי תכליתי ופונקציונלי בדמות גוף/כלי תאורה והופך אותו לאובייקט פיסולי – תוך שאני מחברת בין הישן לחדש, בין הפונקצינאלי לקישוטי, בין עבודת יד לייצור המוני".


איפה


העבודה מוצגת בגלריית המגדל, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

מחכים לכם ביום שאחרי!


הביאנלה לאומנויות ולעיצוב - חשיפה ראשונה


97 צפיות