• Biennale 2020

זרי אבלות, 2019-2018, ברכה בינ'ונידה גיא


צילום: הדר סייפן

מה


חוטים, סיכות תפירה

מי


ברכה בינ'ונידה גיא, ילידת 1948

למה


"לאורך שנות עבודתי כאמנית אני מרבה ליצור זרי אבלות, במקביל אני עובדת, אוצרת ומלמדת שנים רבות בבית הלוחם. תמיד ענינו אותי (ואף צולמו על ידי) זרי פרחים שהונחו בבתי קברות. הדימוי הבנאלי של הפרח מקנה עצמה סימבולית פורמליסטית, אך גם רכות ורגישות של הפרח הבודד, העדין והשברירי. תחושה של כוח נצחי לצד עדינות וזמניות של משהו שזמנו קצוב וקצר כמו החיים עצמם.


הזרים מאזכרים זיכרונות ילדות, טקסים ציבוריים, טקסי יום הזיכרון בבתי קברות. הזר מופיע בעיגול מושגי ורוחני ומציף אותי בזיכרונות של עבר, מלמולי ילדות, זהו דיוקן חיים, חושני ומושגי כאחד, זו הכתובת בארצנו על הקיר בבית יד לבנים, בבתי קברות צבאיים. הזרים הופכים לטבעת שחורה-לבנה, לחור בולעני של מוות.


אני זוכרת אותי בילדותי מטיילת בשדה ליד הבית, שוזרת זרים מפרחי השדה: החרציות הצהובות, הנרקיסים הלבנים, והפרגים האדומים הנוטפים צבע דם עמוק. אני חוזרת כל הזמן למראות וצללי הפרחים שפרחו בגינת הורי – נוגעת במעגל האפל והאסור של החיים, מפשיטה ומצמיחה את הזיכרון שלא נותן לי מנוח.


השכפול והחזרה בהשחלת האובייקטים על חוט הברזל הדק מצמיחים את החיים. הם מתחילים בנקודה מסוימת, ואנחנו לא יודעים היכן הם יעצרו. אפשר לראות בפירוק ובהרכבה של העבודות עיסוק בחיים ובמוות, בקמילה ובפריחה – לחיבור בין החלקים יש הגיון פנימי הקשור בתפיסת העולם שעליה גדלתי."






איפה


העבודה מוצגת בגלריית המגדל, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

מחכים לכם ביום שאחרי!


הביאנלה לאומנויות ולעיצוב - חשיפה ראשונה






75 צפיות