Biennale 2020
עטלפים של ילדותנו, 2016, מקס אפשטיין

צילום: הדר סייפן
מה
קרן אייל, בד, קרסים, טכניקה מעורבת
מי
מקס אפשטיין, יליד 1974
למה
"העבודה היא מטפורה אירונית המתארת את התרבות והחינוך הרוסי מתקופת הילדות שלי. בבסיס העבודה ארבעה פסלונים/דיוקנאות של אישים מעולם סובייטי-רוסי: פושקין, גורקיי, גלינקה ולנין. ארבעתם השפיעו על החינוך והתרבות בתקופה הסובייטית וקשורים בילדותי ובמשפחתי. פושקין כמשורר חיזק את חופש הביטוי בשפה הרוסית; את נוכחותו של גורקיי, סופר סובייטי, הרגשתי בכל פעם כשהבטתי על שלט שם הרחוב שבו התגוררתי בילדותי; גלינקה הוא מלחין רסוי מהמאה ה-19 ובית הספר למוסיקה שבו למדתי נקרא על שמו; ולנין – הוא היה נוכח בכל פינה בחיינו, אם זה בית ספר, מרכז תרבות או בית קולנוע.
דיוקונותיהם של הארבעה עמדו על מדף הספרים בביתו של סבי, והם תמיד עוררו בי רצון לשחק עימם, אולם ואסור לי היה לגעת בהם. כשסבא נפטר, כבר בהיותו בירושלים, משפחתי רצתה לזרוק את הדיוקנאות. אך אני אספתי אותם כדי למלא את תשוקת המשחק של ילדותי ולהפוך אותם לעטלפים שפעם רדפו אחרי.
העבודה היא חלק מפרויקט ארוך טווח – מיתולוגיות ירושלמיות דוברות רוסית – שבו אספתי חפצים זרוקים והפכתי אותם לאובייקטים מטפוריים".
איפה
העבודה מוצגת בגלריית המגדל, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.
מחכים לכם ביום שאחרי!
הביאנלה לאומנויות ולעיצוב - חשיפה ראשונה