קו רקיע, 2020, אבנר שר

מה

מיצב חוץ: שעם, מסגרת פלדה; הדפסה דיגיטלית, חריטה, פציעה, צריבה ושריפה, חיתוך CNC.

גובה המיצב שלושה מטרים וחצי

מי

אדריכל אבנר שר, יליד 1951. בעל משרד אדריכלים ואמן פעיל בארץ ובחו"ל. יוצר ועובד בסטודיו בארץ

למה

"שנים אני מתעניין ביחסים שבין הרס ובנייה מחדש, השחתה וריפוי, תהליכי הכחדה ושימור. מצע היצירה עשוי יריעות שעם וקליפות שעם טבעיות. קליפתו החיצונית של עץ אלון השעם מקולפת מהגזע אחת לתשע שנים. העצים סובלים טראומה חוזרת ונשנית אך נמצאים בתהליך מתמיד של שיקום וצמיחה. העצים הינם בעלי יכולת התחדשות מופלאה. מצאתי בתכונות אלו קשר להיסטוריה ולתולדות האזור עתיר המלחמות והכיבושים. כאדריכל אני מתייחס בעבודה זו גם למגמה הגלובאלית של בניית מגדלי ענק שהמעטפת שלהם עשויה זכוכית רפלקטיבית ואו שקופה במטרה ליצור שקיפות והשתקפות. במגדלי המשרבייה אני מתכתב עם השאיפה למגדלי הזכוכית שמשקפים את המגדלים הסמוכים אליהם ובמקביל חושפים את פנים המשרדים".

מגדלי השעם של אבנר שר, שהוקמו בנקודה אסטרטגית בלב המוזיאון, בסמוך לישוב פלישתי קדום (תל קסילה), משקיפים אל קו הרקיע של תל אביב, מתפקדים כעדות דוממת להיסטוריה בת מאות השנים של אתר זה. על משטחי שעם, המאזכרים משרביות אסלאמיות, הודפסה מפת העיר תל אביב, ו"כורסמה" כמו במגזרת נייר בטכנולוגיה דיגיטלית ליצירת דגמים כגון, חצי סהר, צלבים, ומגני דויד ונחתמת באקט קיצוני כשהיוצר "פוצע" אותה בידיו הוא. בכך הוא מנסח שפה חזותית חוצה תרבויות ומגדיר "אתר" סמלי.

רוצים לשמוע עוד על העבודה? הקליקו כאן

איפה

בביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.