הסוד שבניחוח, 2016, אודליה אלחנני

מה

בד גובלן, חוטי רקמה, מסגרת מתכת; רקמה ידנית

בשיתוף קבוצת נשים בדואיות בנגב, כחלק מפרויקט רקמת המדבר, לקיה

ג. 190, ר. 265

מי

אודליה אלחנני, ילידת 1959

למה

דימוי רקום משלב בין אמנות הציור הקלאסי המיוצג על ידי היצירה "המלקטות" מאת ז'אן פרנסואה מילה (1857) ובין תצלומים של נשים ביום כביסה בהודו. פעולת הרקמה התבצעה במשך כמה חודשים על ידי אודליה אלחנני, בשיתוף נשים בדואיות חברות העמותה לשיפור מעמד האשה, לקיה שבנגב. באמצעות העבודה אלחנני מציפה שאלות על מלאכות מסורתיות ועל אחווה, סולידריות נשית ושותפות סוד, ומקומן של נשים בחברה לאורך ההיסטוריה.

"כל אחת מהרוקמות רקמה מקטע אחר והתוצאה היא ריבוי של כתבי יד שונים הבאים לידי ביטוי בעיקר בצידו האחורי של הגובלן, החושף את הטעויות, האיכויות השונות של הרקמה, ומשרטט דיוקנאות שונים, הן של הרוקמות והן של האמנית שרקמה ביחד איתן, חושף ומסתיר את הסודות המהולים בו, ומזכיר את השימוש ברקמה כקוד, כהצפנה של סודות נשיים ברקמת הגובלן. המיצב נע בין זמנים ובין ניגודים, מחבר בין מזרח ומערב, בין המאה ה-16 לבין המאה ה-21, בין עבר לעתיד ובין טכניקות מסורתיות לאלו העכשוויות, כשהדימוי נע בין הציור הגבוה, הגברי, לבין מלאכת היד הנשית.

העיסוק בכביסה ובבד, העיסוק המסורתי בו, לצד הפיכתו לחומר שאוגר סודות אך גם מאפשר ביטוי ואולי אף שינוי, הוא על-זמני ועל-גיאוגרפי. זוהי ההיסטוריה של האמנות, וההיסטוריה של הנשים הכובסות והרוקמות וההיסטוריה של נשים בכלל".

איפה

העבודה מוצגת במרכז רוטשילד, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.