הרהורים, 2016, אליאונורה אורלי אדלביץ

מה

פורצלן (בון צ'יינה); יציקה לתבנית, הדפסת תלת ממד

מי

אליאונורה אורלי אדלביץ, ילידת 1980

למה

תבליטי האור של אליאונורה אורלי אדלביץ עוסקים בהתבוננות פנימית באמצעות דיוקן עצמי שלה מול מראה. התבליטים הממוקמים בבסיסן של כוסות פורצלן דקות, ונגלים רק באמצעות אור ישיר אחורי, נוצרו בהשראת טכניקת חריטה בפורצלן שפותחה באירופה במאה ה-19 (lithophanes). חשיפת הדימוי תלויה בכמות האור שעוברת דרכו, התלויה בתורה בעובי דופן המשטח. האזורים הדקים יותר מאפשרים את העברת האור, ואילו האזורים העבים יותר, שדרכם האור מתקשה לחדור, נותרים כהים ואטומים.

"בפעם הראשונה שבה נחשפתי לטכניקה מופלאה זו, חשתי כפי שנגלה בפני קסם. היו אלה תבליטים עדינים חבויים בתחתית הכוסות, עשויים הייטב וריאליסטים להפליא. המפגש הזה העלה בי תהיות ורצון לגלות מה עומד מאחוריה. אם בעבר נוצרו תבליטים אלו בידי אנשי מלאכה מיומנים, אשר גילפו את הדימויים בלוחות שעווה עדינים על גבי שולחן אור, הטכנולוגיה של היום אפשרה לי לעשות שימוש בטכניקות מתקדמות, יחד עם תהליכי עבודה מסורתיים, בכדי להגיע לתוצאה זהה.

למרות היתרון הטכנולוגי, במהלך העבודה על התבליטים, נתקלתי בקשיים טכניים רבים בתרגום הדימויים הדו מימדיים למודלים תלת מימדיים. בשלב יציקת הכוסות היה צורך להקפיד על עובי היציקות כך שיהיו דקות דיין בכדי לאפשר לאור לעבור דרכן, אולם לא דקות מידיי, בכדי שלא ישברו עוד טרם שריפתן או יתעוותו בשריפה. שריפת היציקות בטמפרטורה גבוהה (1240), המבטיחה את שקיפותן, משמעותה התעוותות חלק מהיציקות בשריפה".

איפה

העבודה מוצגת בגלריית המגדל, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.