ממצאים מיד שנייה, 2019, נטע בר ציון

מה

חומר, גלזורה, דקאלים. שברי כדים שעל חלקם הפנימי מוטבעות תמונות מאלבומים משפחתיים ותמונות מחנויות יד שנייה, הללו מתחקים אחר היחסים בין הממצא הארכיאולוגי ובין הצופה

מי

נטע בר ציון, ילידת 1989

למה

"בזמן לימודי התואר השני לאמנות בניו יורק נסעתי לטיול קצר בפילדלפיה, שם ביקרתי במוזיאון לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה. נמשכתי מאוד לממצאים הארכאיים המוצגים והמחשבה על ״הנרטיב האישי״ שלהם עניינה אותי מאוד. מחשבות כמו מי האדם שהכין אותם, מי השתמש בכלים אלו וכמה ידיים עבר, העסיקו אותי מאוד. למדתי שממצאים מגלמים בתוכם רצף זמנים, מקומות וסיפורים, אך לרוב מדברים את שפתו האישית של הארכיאולוג או ההיסטוריון אשר מבוססת על ידע, היסטוריה, דת, פוליטיקה ותרבות. בנוסף, הידע שאפשר לחלץ מהממצאים מוגבל ולרוב, לא ניתן לדעת דבר על האנשים שמאחורי הממצאים.

המדיומים שבהם אני עובדת הם קרמיקה וצילום, והתעורר בי הרצון ליצור גרסה חדשה לממצא ארכיאולוגי המשלב את שניהם. תמונה מאפשרת לשמר זיכרון אך היא גם יכולה לספר מספר רב של ״אמיתות״, ולכן השילוב בין צילום וקרמיקה מאפשר חופש לבניית נרטיב בהתאם לפרשנותו האישית של הצופה.

במשך זמן מה אספתי תמונות מחנויות יד שנייה ושילבתי באוסף גם תמונות מאלבומים משפחתיים אישיים אותן סרקתי והדפסתי על דקאלים קרמיים. הכנתי עשרות כלים על האובניים, שרפתי שריפה ראשונה, זיגגתי מבפנים, שלחתי לשריפה שנייה ואז שברתי את כולם. את השברים אספתי ועל הצד המזוגג העברתי את הדקאלים ושלחתי לשריפה שלישית. בשריפה זו התמונה מתמזגת עם הגלזורה הקיימת והופכת לחלק ממנה. את התמונות העברתי אל פנים השבר מתוך רצון להציג את חלקו הפנימי של הכלי אשר בדרך כלל אינו גלוי לנו. בעבודה זו ישנו ניסיון להתחקות אחר ממצא בעל קונוטציה ארכאית ולהציגו בדרך המאפשרת לצופה לגלות פרטים ולשזור סיפור על חייהם של האנשים הנגלים בפניו מתוך הממצאים."

"בשנת 2014, איבדתי את אמא שלי, דפנה בר ציון. יחד עם תחושת האובדן והכאב מצאתי את עצמי משחזרת בראשי, ללא הפסקה, סיטואציות וזיכרונות משותפים, מהפחד שאשכח משהו. ניסיתי לשמר כל זיכרון ממנה. אני מניחה שהשילוב בין צילום וקרמיקה מגיע מתוך רצון לשמר רגע בזמן בעזרת חומר המסוגל לשרוד אלפי שנים. ישנה פנטזיה בה שברי הקרמיקה שהכנתי ישרדו אלפי שנים וימשיכו לספר את הסיפור שבתמונות כאשר האנשים והצילומים בהן כבר מזמן יישכחו".

נטע בר ציון

רוצים לשמוע עוד על העבודה? הקליקו כאן

איפה

בביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.