ניסוי סולארי 350, רמה אמיר

מה

בד, חלודה, פרחים

מי

רמה אמיר, ילידת 1967

למה

"ערכתי ניסוי בצביעה בוטנית תוך שימוש באנרגיה מתחדשת תרמו-סולרית. רציתי לפלוט פחות פחמן דו חמצני בתהליך הצביעה הבוטנית, שדורשת חימום על גז או כיריים חשמליים. השתמשתי בחום השמש ולכן לא ידעתי במדויק כמה ימים הבד צריך לשהות בכלי. בחרתי ב-350 כזמן סימבולי – ריכוז של 350 חלקיקי פחמן דו חמצני במיליון חלקיקי אטמוספירה הוא היעד שהציב הארגון IPCC לפליטת פחמן דו חמצני (רמת הפליטה עומדת כיום על 415).

יצרתי קומפוזיציה על בד טבעי מעלי כותרת שליקטתי וחלקי מכונות תעשייתיות חלודות שיצאו מכלל שימוש. קיפלתי את הבד והנחתי אותו בכלי זכוכית סגור על הגג. התוצאה היא בד שצעק אלי, צרוב, בחלקו שרוף, וכמעט מתפורר. הפרחים כלו, לא נשאר מהם זכר.

לפני שש שנים התחלתי לחקור את הנושא של צביעה בוטנית. בתחילה הוקסמתי מהתהליך והתוצאה הלא צפויה. במשך הזמן, העיסוק בצביעה טבעית התחבר למגמות העל של אקולוגיה ואופנה בת קיימא, צביעה בצובענים טבעיים, והימנעות מצובענים כימיים. צביעה טבעית מייצגת גם את החזרה לעבודת יד ושימור מסורת עתיקה, כך צבעו אבותינו לפני 4,000 שנה וכך צובעים גם כיום באפריקה ובהודו. לבסוף, השימוש בחומרים המצויים בסביבתי המידית תומך בחזרה למקומיות, וצמחי ארצי, עדות לטיולים ואירועים מחיי, מוטבעים למזכרת על בד טבעי".

איפה

העבודה מוצגת בביתן הזכוכית, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.