סיכה 109# 2018, ענת אבוקיה גרוזובסקי - מוזיאון ארץ ישראל

סיכה 109# 2018, ענת אבוקיה גרוזובסקי

צילום: הדר סייפן

מה

מתוך הסדרה כדים

פליז, כסף 925, חומר, צבע, גומי, טכניקה מעורבת

עבודת קרמיקה: אלעד גרוזובסקי

מי

ענת אבוקיה גורוזובסקי, ילידת 1959

למה

"תהליך העשייה שלי לאורך השנים מונחה על ידי החלטות עיצוביות סותרות. מילון מושגים מלווה את המעבר מרישום לחומר. אני יוצרת מתוך משוואה של ניגודים ותחושות אמביוולנטיות: עומס ומינימליזם; נוף פנורמי ונוף פנימי; קטן וגדול; שטוח ותלת ממדי; מקומי ואוניברסלי; אופנה וקלאסיקה; קיטש וזיכוך; עולם עליון ועולם תחתון; פרטי ואינטימי מול לציבורי; האישי והחברתי.

מזה כשנה אני יוצרת קומפוזיציות של "כדים" המושתתות על ערכים מעולם עיצוב התכשיטים. האתגר מבחינתי לשמר את זהותו של הכד כצורה אמבלמטית ועם זאת לפרק, להרכיב, להרוס, לבנות, לצרף, לצרוף, לתפור, לנסר, לקדר ולהשתמש בכל טכניקה ,טכנולוגיה וחומרים משתנים: חומר, מתכות, בד, עץ, חוטים ופלסטיק בהדפסה תלת ממדית, רדי-מייד ועוד.

300 הפריטים בסדרה (נכון לרגע זה) שומרים על זהות של כד, מושתתים על "מערכת כללים" האופיינית לתכשיטים ובמיוחד שני כללים קריטיים שהם גודל (מקסימום 12 ס"מ) ומשקל. חלקן סיכות, תליונים, ענקים או כרגע ללא פונקציה אך ניתן להפכן לתכשיט.

תהליך ההתנסות והחקירה של עיצוב הכדים מרתק אותי כתרגיל בעיצוב ובמיוחד בהקשר ההיסטורי המקומי. פרופ' 'נורית כנען קידר מתארת בספרה* את המהלך בו הפך הכד לאטריבוט ישראלי, שהושאל והונכס למעשה מהציביון הערבי המקומי. האשה הערביה נושאת כד על כתפה ניקשרה לסיפור התנ"כי של רבקה ואליעזר ליד הבאר. עם הזמן נעלמה דמות האשה ונשאר רק הכד שהופיע כמזכרות מקומיות ובאומנות של תחילת המאה העשרים."

* נורית כנען-קידר, אל המעיין, הנערה והכד: דימוי מקומי ורב תרבותי, מוזיאון ארץ ישראל, תא, 2013

ענת אבוקיה, הביאנלה במוזא 2020, צילום: הדר סייפן
צילום: הדר סייפן
ענת אבוקיה, הביאנלה במוזא 2020, צילום: הדר סייפן
צילום: הדר סייפן
ענת אבוקיה, הביאנלה במוזא 2020, צילום: הדר סייפן
צילום: הדר סייפן

איפה

העבודה מוצגת במרכז אדם ועמלו, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.