סלע תועה, 2017, ורד בבאי

מה

חידודי עפרונות, דבק, עץ, קרטון, זכוכית, בד; חידוד, הדבקה, לחיצה

מי

ורד בבאי, ילידת 1967

למה

"הסדרה נוצרה בהשראת טיולים שערכתי בשנתיים האחרונות לאזור הנגב ומצפה רמון וחושפת רשמים שספגתי אל מול הטופוגרפיה המגוונת, הצבעוניות העזה ומרחבי הנופים הטיפוסיים לחלק זה של הארץ. העבודות שיצרתי מנסות לשמר את אותם הרגעים וההתבוננות החדשה שחוויתי מול הנשקף, ועוסקת בין השאר במפגשים; בין טבע מקומי לאדם, בין טכנולוגיות עכשוויות לבין מיומנות מסורתית של עבודת היד, בין דימוי הנסמך על מציאות נתונה וברורה ובין בנייה תלת-ממדית עמלנית של אובייקט, יש מאין, הנסמכת על השראה ודמיון.

העבודות בנויות מחידודי עפרונות – ללא תוספת צבעוניות חיצונית – המרכיבים יחד מבנים עדינים של שכבות דקיקות, כהד למבניות של שכבות הסלע. האתגרים בעבודה וביצירת הסדרה מתייחסים לייצוג חומריות וטקסטורה מדברית באמצעות עבודת עץ וחומריות פריכה, ומעברים בין קנה מידה של נוף חסר גבולות לעבודת יד אנושית, על מגבלותיה.

שם הסדרה "סלע תועה" המאותר בטבע כנבדל מסלעים מקומיים המקיפים אותו, עוסק רעיונית גם בתפקידו של האמן בחברה ובהבאת שונות ומקוריות מחשבתית לסביבה שבה הוא פועל.

הכשרתי כצורפת ולמידת עולם המתכות לאורך השנים, מתווה במידה רבה את דרך עבודתי גם בחומרים רכים איתם אני יוצרת לאחרונה. בעבודתי אני מנסה לעקוב, לזהות ולייצג הגיון מסוים אותו אני מוצאת בטבע.

פעולות התרגום והטרנספורמציה בין תחושות / מחשבות לבין יצירת אובייקט מוחשי, עוסקות בניסיון ללמוד ולהבין כדי לפתח שפה אישית בחומר".

איפה

העבודה מוצגת במרכז רוטשילד, הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.